דלג לתוכן העמוד

גילו לי ,שטעים פה, קפה חברתי.....חברתי..... מה זה? חקרתי, בדקתי, שאלתי....למושג חברתי אמור להיות קונספט מסוים.... יש כאלה שמעסיקים מוגבלים, אחרים שמעסיקים נערים ונערות משכונות מצוקה.... יש שכל העובדים הנם קשישים שעובדים בהתנדבות, יש מוסדות חברתיים שכל הוויה היא בחושך לעורר מודעות לעיוורון. אז החלטתי.... אהבה..... ואהבת לרעך כמוך......אהבה זה כל הסיפור....למה דווקא אהבה? זה קצת ארוך, גם קצת עצוב, קצת מעמיק אבל בעיקר אוהב....בדצמבר 2015 חלה בני הצעיר גיל בסרטן, הוא היה בן שמונה ושלושה חודשים. הייתי פעילה בפייסבוק באותה תקופה בעיקר הודות לבית המאפה שלי "העוגיות שלי בבית של סבתא טינה", וכך גם יידעתי את קהל הלקוחות שבעקבות מחלת בני סגרנו את בית המאפה, עם הבטחה שכשהוא יבריא נפתח מחדש.rnהיה עמוס, רגשי וכואב כל כך, היה בודד ועצוב מאוד אז שיתפתי בפייסבוק וקיבלתי אהבה הגונה, טהורה....המשכתי לשתף והאהבה התגברה.... בחיים לא חוויתי כזאת אהבה, אמיתית, כנה, דואגת....ומצאתי את עצמי ניזונה מהאהבה הזו כפי שחברי למקלדת ניזונו ממני....הם מלאו אותי , אותנו.... הייתי מקריאה לגילו בתחילה את התגובות ואחר כך כבר תייגתי אותו והוא היה קורא לבד.rnשנתיים וחצי קשות מאוד עברו עליו, שנתיים וחצי של כאב ותקווה, של אופטימיות קוסמית של רצון ונחישות, ואחר כך גם אובדן עצום שלנו....בכל התקופה גילו ביקש שאפתח מחדש, ובצוואתו ציווה לנו לאהוב....האהבה הראשונה הייתה המשפחה – הוא ביקש את הביחד, תמיד ולא חשוב כמה היה כאוב....האהבה השנייה הייתה השמחה – אהבה תמיד מביאה שמחה גדולה,האהבה השלישית הייתה – לא לדבר סרה, לא להשמיץ.... לאהוב את כולם..."ואהבת לרעך כמוך" זו כל התורה אמרו חכמים ממני. אז גילו שלי ביקש בית קפה, וביקש שנאהב, אז הוספנו לתפריט "מנה במתנה", מנה שמי שיכול נותן, ומי שלא יכול..... מקבל.... והוספנו הרבה אהבת חינם....ובואו נאהב, את כולם, בואו ניתן ברוחב לב, ואם נכעס נדע לסלוח (כי הסליחה היא יותר בשבילנו),כי אני רוצה שתכנסו עם חיוך, ואני רוצה מוסיקה ושמחה, אני רוצה אנרגיה של אהבה באוויר, אני רוצה חיבוקים ונשיקות....ככה אני רואה את גילו לי שלי...עכשיו תרגישו.....חייך, חייכי.... תאהבו.... חבקו.....חזק חזק


שעות פתיחה

ימים ב-ד - 09:00-15:30 יום ה - 09:00-19:00 יום ו - 09:00-14:00